• Gil Peleg

נינג'יטסו המסתורית: אומנות לחימה להגנה עצמית אולטימטיבית

עודכן: 19 באוג׳ 2021

במאמר זה נעבור על: מה זה נינג'יטסו? מה זה שוריקן? מה היסודות ההיסטוריים של הנינג'יטסו? מי הם לוחמי שינובי? האם אנשי נינג'יטסו משתתפים בתחרויות לחימה משולבות (MMA)? מה המקור, לתפיסה המוטעית לגבי הנינג'יטסו? איך נינג'יטסו הגיעה לישראל? מדוע לא עושים תחרויות בשיטה זו? מה לובשים בנינג'יטסו? איזה ציוד כדאי להשתמש למיגון במהלך האימונים בנינג'יטסו?

 

מה זה נינג'יטסו?

השיטה המסורתית מערב טכניקות של התחפשות, בריחה, שימוש בקשת, שימוש בכלים רפואיים, חומרי נפץ ורעלים. נינג'יטסו התגבשה בהשראת לוחמים יפנים הקרויים במערב "נינג'ות". לוחמים אשר השתייכו לקבוצות שונות והתמחו במיומנויות ריגול, לחימה ופילוסופיה.
נינג'ה מודרני, בעמידת קרב נמוך

לא מעט פעמים שיטת הנינג'יטסו סובלת מהשפעה ברורה של הקולנוע המערבי, על עיווטים של העובדות ההיסטוריות לגבי ייעוד האמיתי של השיטה. מילה נינג'ה מעלה אסוציאציות אצל רובינו לגבי הגברים, אשר לבושים בשחור, בעלי מטרה ברורה לתקוף, אלה שקופצים מגג לגג, זורקים כוכבי נינג'ה (שוריקן), רצים עם חרבות ומסוגלים להיעלם באמצעות טריקים מדהימים בענן העשן. היעוד האמיתי של השיטה, ניתן להסביר באמצעות ספרו של סאן טסו "אומנות המלחמה", אשר חיי בשנים 1752-1818, כאשר כדי להשיג ניצחון גדול על האויב חשיבות רבה לאסטרטגיית איסוף מידע ומודיעין. יסוד זה של ניהול לוחמה מוצלח, היה סוג של מצפן דרך ,עבור תפקודם של נינג'ות, והגדרת הפעילות של לוחמי שינובי (הנינג'יטסו). הם היו חודרים לשורות של האויב, אוספים מודיעין, ומעבירים אותו למקבלי החלטות כדי לבנות אסטרטגיית ניהול קרב או מלחמה.


מה זה שוריקן?

היפנים האמינו, שבאמצעות חריטת סימנים שונים על שוריקן, היו מושכים כוחות מיסתוריים ועוצמתיים לצדם. השוריקן היה נחשב בתור נשק משני, לנשק העיקרי אשר היה נחשב חרב קטאנה.
שוריקן, נשק זריקה יפני עתיק

שוריקן הוא נשק זריקה יפני עתיק. היפנים האמינו, שבאמצעות חריטת סימנים שונים על שוריקן, היו מושכים כוחות מיסתוריים ועוצמתיים לצדם. השוריקן היה נחשב בתור נשק משני, לנשק העיקרי אשר היה נחשב חרב קטאנה. יחד עם זאת, השימוש בשוריקן ביפן העתיקה (שוריקן-דזוצו), נלמדה בתור מיומנות משנית בבתי ספר בולטים רבים. עד כה נערכו מחקרים רבים על ההיסטוריית מקורו, אך עדיין בגדר תעלומה. זה נובע בחלקו מהעובדה, שאומנות זו נשמרה בסוד. שוריקנים מודרניים עשויים מנירוסטה, במדינות רבות בעולם החזקתם אינה חוקית. השוריקנים העתיקים נשמרו בצורה גרועה בתקופתנו, מכיוון שהם היו עשויים ממתכת באיכות נמוכה, ושימשו לעתים קרובות כנשק חד פעמי.


מה היסודות ההיסטוריים של הנינג'יטסו?

בדרום מערב הונשו, האי המרכזי של יפן, מחוזות הרריים בשם איגה וקוגה. אומרים שבמקומות אלה עדיין ניתן לחוש בנוכחותם של נינג'ה ולראות את הטבע האמיתי שלהם.
כפר יפני עתיק במחוז איגה

יסודות הנינג'יטסו פותחו ותועדו על ידי קבוצת הסמוראים ממחוזות איגה וקוגה שביפן. מחוזות אלה נחשבים למקומות היוולדותו של הנינג'יטסו המודרנית. במקומות אלה עדיין ניתן לחוש בנוכחותם של נינג'ה ולראות את טבע האמיתי שלהם. נינג'יטסו נוצרה כתערובת של טכניקות ומיומנויות של לוחמת גרילה. השיטה המסורתית מערבת טכניקות של התחפשות, הסוואה, בריחה, קשתות, רפואה, חומרי נפץ ורעלים. נינג'יטסו התגבשה בהשראת לוחמים יפנים הקרויים במערב "נינג'ות". לוחמים אשר השתייכו לקבוצות שונות והתמחו במיומנויות ריגול, לחימה ופילוסופיה. בדרום מערב הונשו, האי המרכזי של יפן, מחוזות הרריים בשם איגה וקוגה. תושבי המחוזות הללו התארגנו בקומונות והגנו בקנאות על השטח שלהם מפני אדונים פיאודליים שכנים. הסמוראים הכפריים אימנו את האיכרים הצעירים בלחימה מדי יום. הטופוגרפיה ההררית של האזור אפשרה לאנשי האיגה והקוגה להסתמך על שיטות של לוחמת גרילה, כגון מארבים, פשיטות פתע והתגנבות בעורף האויב.


מי הם לוחמי שינובי?

יסודות הנינג'יטסו פותחו ותועדו על ידי קבוצת הסמוראים ממחוזות איגה וקוגה שביפן. מחוזות אלה נחשבים למקומות היוולדותו של הנינג'יטסו המודרנית. במקומות אלה עדיין ניתן לחוש בנוכחותם של נינג'ה ולראות את טבע האמיתי שלו. נינג'יטסו נוצר כתערובת של טכניקות ומיומנויות של לוחמת גרילה. השיטה המסורתית מערבת טכניקות של התחפשות, הסוואה, בריחה, קשתות, רפואה, חומרי נפץ ורעלים. נינג'יטסו התגבשה בהשראת לוחמים יפנים הקרויים במערב "נינג'ות". לוחמים אשר השתייכו לקבוצות שונות והתמחו במיומנויות ריגול, לחימה ופילוסופיה.
סמוראים של יפן העתיקה

השינובי היו אנשי ריגול ומודיעין איכותיים, שכירי חרב ואלה שעסקו בלוחמת גרילה ומודיעין שדה. על פי עדויות עתיקות, למועמדים היו צריכים להיות מספר תכונות חשובות כגון: אינטליגנציה גבוהה, זיכרון עיקש, היכולת לדבר "ברהיטות". עקב הגדרתם והיותם חשאיים ואנונימיים, אף אחד כולל בני משפחתם לא ידעו את השתייכותם לקבוצת עילית זו. מומחי שינובי לא חיפשו הכרה כפי שיתר מתרגלים של שיטות שונות כדי להתפרסם, לפתוח בתי ספר ללוחמה ולהפיץ את יכולותיהם ומיומנויותיהם האלה. דהיינו, הם לא היו פותחים בתי הספר לאומנויות לחימה עבור אזרחים רגילים, וגם לא היו משתתפים בתחרויות. על פי סיפורים ההיסטוריים לגבי השינובי-ג'יטסו (הנינג'יטסו), עולה כי מדובר באמנות לחימה מכובדת ובעלת מתודולוגיות רבות להגנה ולוחמה סמויה. ישנם עדויות בספרות העתיקה בהם מעללים על תכונותיהם צבאיות של אנשי שינובי, בהם הם מוצגים כדמויות ראויים לכבוד, הערכה וחיקוי אזרחי.

מקורו של שינובי במאה 5 וה-6 לפני הספירה, אומנם המונח נינג'ה לראשונה תועד בשנת 1488 לספירה. במאה ה-15 וה-16 הפכו לוחמי שינובי לדמויות מיתולוגיות. בשנת 1638, השתתפו כלוחמי קומנדו בדיכוי מרד שימאבארה שבמערב יפן. המסגרת הצבאית התפזרה באופן סופי ב-1740, כאשר פיטר השוגון טוקוגאווה יושימוּנֵה את אנשי איגה וקוגה מתפקידי האבטחה שלהם בארמונו. עם הזמן שינובי הגיע כדמות לתיאטרון ה"קאבוקי" ביפן. הבגדים השחורים המזוהים עם נינג'ות של היום, הם למעשה תחפושת הצגות בתיאטרון. דעות קדומות על השינובי כמתנקשים, ככל הנראה מיתוס שנולד במאה ה-17. עדות ששינובי הועסקו בתור שכירי החרב באופן תדיר לא נמצאה. אומנם קיים מיתוס לפיו השינובי היו האויבים של הסמוראים. אך במציאות, הסמוראים שכרו את השינובי לצורך לוחמה. המיתוסים מספרים גם על יכולות על טבעיות של השינובי כמו שינוי צורה והיעלמות. בחלקם השינובי אף יודעים לעשות קסמים ולעוף.


האם אנשי נינג'יטסו משתתפים בתחרויות לחימה משולבות (MMA)?

לאנשים שלא יודעים הרבה על הנינג'יטסו, נוטים לשייך אותו לתוך קטגורית אומנויות לחימה ספורטיביות כמו טאיקוונדו, קראטה, קונג פו ועוד...או הם יכולים אפילו לקשר את זה לאומנויות הלחימה המעורבות (MMA), הנטייה של המאה ה -21. זו חשיבה מוטעית מכיוון שנינג'יטסו בייעודו המקורית אינו אומנות לחימה תחרותי, הוא אינו מורכב מצורות מסוגננות של טכניקות פיזיות, וגם לא ספורט. דהיינו מהווה אוסף טכניקות יעילות מכול אומנויות לחימה למטרת הגנה עצמית יעילה, ואם יש צורך התקפה מהירה וקטלנית של האויב. ניתן להשוות אותו לקרב מגע ישראלי שגם בו בדרך כלל לא מתקיימים תחרויות מאותן הסיבות שצוינו לעיל.


מה המקור, לתפיסה המוטעית לגבי הנינג'יטסו?

לעיתים, אוהדי (MMA) עשויים למצוא את הנינג'יטסו כלא מעשית לענייני פוגיליזם (אגרופנות חובבנית או מקצועית). לפעמים מגדירים אותה בתור אומנות הלחימה של "עשן ומראות”. אך מי שמחזיק בדעות אלו, אינו מודע לכך שהם נותנים מענה לפרדיגמה של הגנה עצמית תחת ספקטרום צר ובלתי מציאותי של נסיבות כגון: לוחמה באוקטגון, בבר, ברחוב ועוד... בהם קיימים חוקים נגד פציעה או הריגה, וישנה אחראיות מלאה על המעשים שלנו. לאומת זאת, בנינג'יטסו יש כלל אחד ויחיד שנובע מהישרדות והגנה עצמית של הלוחם. דהיינו, הוא ישתמש בכל אמצעי שבידו כולל אומנות הטעיה, משחק, חפצים ועוד...כדי להתגבר על הבעיה. זו היא חשיבה שונה לחלוטין של לחימה אמיתית אשר רק נבחרים נחשפים אליה. הנושא מועבר ביחידות עילית: בצבא, משטרה ובכוחות הביטחון מאוד ספציפיות וחשאיות שקשורות לביטחון של המדינה ואזרחיה. השוואה פשוטה לצורך המחשה, הקרב שבין כלב פיטבול לזאב. אומנם פיטבול מהווה הר של שרירים, בקרב ללא חוקים עם לוחם בעל מיומנויות הישרדותיות טבעיות כמו של זאב, אין לו שום סיכוי כמעט.


איך נינג'יטסו הגיע לישראל?

לישראל מקום חשוב בהיסטוריה המודרנית של נינג'יטסו. המערביים הראשונים אשר נחשפו לאמנות לחימה זו היו דורון נבון ודני וקסמן, שני ישראלים שהגיעו ליפן בתחילת שנות ה-60 במטרה ללמוד ג'ודו. דורון נבון היה המערבי הראשון שקיבל התואר שיהאן, תואר של כבוד שפירושו מומחה או בכיר. בשנת 2006 מאסטר דייוויד חליוה הביא לישראל את שיטת השאדו, המשלבת נינג'יטסו והגנה עצמית.