קרב מגע ישראלי ככלי יעיל להגנה עצמית - וחובת שיפור מתמיד של השיטה
עודכן: 1 בפבר׳ 2022
האם עבודת קרקע הוא חלק בלתי נפרד בקרב מגע? האם עימות על הקרקע מהווה עקב אכילס של קרב מגע ישראלי? האם כדאי לקחת בחשבון שרוב הקרבות מסתיימים על הקרקע? מדוע סניפי קרב מגע ברחבי העולם משלבים היאבקות, ג'יו-ג'יטסו ברזילאי וג'ודו בקרב מגע? האם טקטיקת ניהול קרב בעמידה בלבד, היא נכונה בעידן שנות אלפיים? מה היא טכניקת קלינצ'? מה זה טכניקת הטלות בהיאבקות ובשטחים הקרובים? מה הם טכניקות כניעה על הקרקע? האם קרב מגע ישראלי בפיגור אחרי סמבו רוסי?
האם עבודת קרקע הוא חלק בלתי נפרד בקרב מגע?
לחימת קרקע היא קרב יד ביד המתקיים בזמן שהלוחמים מגיעים על הקרקע. המונח נפוץ בשימוש באומנויות הלחימה מעורבות ובענפי לוחמה וספורט אחרים. מטרת המאמר להביא למודעות של קהל מתאמנים רחב בקרב מגע את מערך הטכניקות ההתמודדות המופעלות על ידי לוחם שנמצא על הקרקע ככלל ובפרט להבין איפה קרב מגע ישראלי עומד מול איומים אלה. כאשר תחום התמודדות עם יריב על הקרקע מהווה התמחות העיקרית של הג'יו-ג'יטסו הברזילאי והוא מופיע במינונים שונים בהיאבקות, ג'ודו, סמבו, קונג-פוו ועוד...
בניגוד לספורט תחרותי כגון סמבו קרבי רוסי, בלחימה בקלינצ', או בלחימה על הקרקע בין שני היריבים, מדובר בצורת לחימה שבה מותר הכל כמו: נשיכה, חנק, ניקור עיניים, נעילות מפרקים, טכניקות נקודת לחץ, מכות שונות, דקירות סכין שימוש במקל, נשק חם ועוד...
אחד הסיבות לכך שאנשי קרב מגע טוענים נגד לחימה על הקרקע היא שאם הלוחם הגיעה לקרב קרקע הוא כבר הפסיד את הקרב. אז מה הכוונה? במשטרת ישראל לדוגמה נחושים כי ניהול קרב על הקרקע מסוכן לשוטר כי יכול להיות שקיימים עוד חשודים בסביבה ועלולים לנצל את המצב שהשוטר בשכיבה ועסוק בקרב/במעצר של החשוד ומהווה מטרה קלה.
כלומר נוצר מצב שבו פשוט לא מלמדים אפילו דברים בסיסיים להגנה עצמית על הקרקע. כתוצאה מכך נשאלת את השאלה הלגיטימית, האם בעידן של שנות אלפיים שכל המועדונים שעוסקים באומנויות לחימה משולבות, ומלמדים את הטכניקות בעיקר להורדה על הקרקע והכנעת יריב במישור זה, האם זו לא טעות להתעלם בקרב מגע ישראלי מעובדות אלה... כתוצאה מכך לא ללמד טכניקות ניהול קרב בשכיבה? על פי מרק פסלר (דאן 6 בקרב מגע ישראלי), "עבודת קרקע חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתכנית הכשרה בקרב מגע". ייתכן שבכוחות הביטחון ישנה מגבלת זמן בקורסים בסיסים ומתקדמים בקרב מגע. אך מה קורה עם בתי ספר אזרחים בישראל אשר אמורים להביא את החדשנות, קידמה ושיפור מתמיד לקרב מגע ישראלי. מילים אלה נלקחו מעולם תחרותי בו אין רחמים לחלשים. כל מה שלא משתפר באופן מתמיד מפסיק להתקיים בשלב מסוים על פי "תאוריית מחזוריי חיים בטבע" כאשר השלבים הם ברורים: היוולדות, התבגרות, בשלות ומוות. אז באיזה שלב בדיוק קרב מגע ישראלי נמצא על מחזור חיים זה? אני משאיר לקורא לענות על השאלה זו.
האם עימות על הקרקע מהווה עקב אכילס של קרב מגע ישראלי?
באופן מסורתי ההתמודדות עם היריב על הקרקע מוזנח בקרב מגע ישראלי, אפילו שלחימה על הקרקע הוא היבט חשוב בהגנה עצמית בעידן שנות אלפיים, כאשר חלה פופולריזציה עדירה של לחימה משולבת באמצעות רשתות התקשורת, וכתוצאה מכך, יותר ויותר אנשים נושרים מאומנויות הלחימה המסורתיות לטובת לחימה משולבות.
על פי טקטיקת לחימה על הקרקע, מיקום עליון של היריב עדיף על פני מיקום התחתון. הסיבה היא שהלוחם בעמדה העליונה יכול לנצל מרחק וחופש התנועה הדרושים למכות אפקטיביות יחסית ליריב שבשכיבה. דהיינו, הלוחם התחתון מוגבל על ידי הקרקע ועל ידי הלוחם שמעליו. גורם נוסף הוא כוח המשיכה, שהוא לטובת הלוחם העליון, מכוון כלפי מטה. בנוסף, ההשפעה של מכות על הקרקע עשויות להכריע קרב בשניות ספורות. על פי יעילות, ומקצועיות של היריב בעמדה עליונה בהתמודדות הספציפית. במאבק מסוג זה המכות הנפוצות כוללות מרפקים, חבטות ראש, ברכיים ואגרופים.
האם כדאי לקחת בחשבון שרוב הקרבות מסתיימים על הקרקע?
קרב רחוב יד ביד, הכוללת בדרך כלל אחיזה או תפיסה של היריב בעמידה, כתוצאה מהיאבקות, דהיינו מאבק בטווח הקרוב ביותר כדי להשיג יתרון פיזי על פני היריב, על ידי הטלתו לקרקע וכתוצאה מכך, הכנעתו בכל דרך האפשרית על הקרקע. כאשר טכניקות היאבקות מקיפות דיסציפלינות רבות. ניתן לתרגל את הטכניקות הלחימה השונות הללו הן כספורט קרבי והן להגנה עצמית בקרבות רחוב או בלחימה אמיתית בטווח אפס.
ישנם מספר סגנונות לחימה (סמבו רוסי קרבי) או אומנויות לחימה הידועים במיוחד בטכניקות ההיאבקות שלהם, אשר מלמדות טקטיקות הכוללות תקיפות וכלי נשק לצד התמודדות או בשילובים איתה בעמידה ועל הקרקע.